3 צפייה בגלריה
בוגרי לבנון השנייה מדחיקים את הטראומה. ארכיון
בוגרי לבנון השנייה מדחיקים את הטראומה. ארכיון
בוגרי לבנון השנייה מדחיקים את הטראומה. ארכיון
(צילום: דובר צה"ל)
כמו כל מלחמה, כך גם במלחמת לבנון השנייה חזן הלוחמים בחברים שנפצעו או נהרגו, לזעקות שצילקו את נפשם ולמראות שאינם מרפים. ולמרות כל זאת: מנתוני עמותת נט"ל עולה כי מספר בוגרי המלחמה הזו שפנו לקבלת סיוע עקב פוסט-טראומה הוא זעיר לעומת יתר מלחמות ישראל.
כך למשל, מספר בוגרי מלחמת צוק איתן שפנו לקבלת סיוע גדול פי 8.5 מבוגרי לבנון השנייה. מ-2013 פנו 5,100 בוגרי צוק איתן לקו הסיוע וליחידה הקלינית של נט"ל, לעומת 600 בוגרי מלחמת לבנון השנייה.
3 צפייה בגלריה
רק 600 פנו לקו הסיוע מ-2013. ארכיון
רק 600 פנו לקו הסיוע מ-2013. ארכיון
רק 600 פנו לקו הסיוע מ-2013. ארכיון
(צילום: דובר צה"ל)
מכלל הפניות שהגיעו לנט"ל משנת 2013 רק 8% התקבלו מבוגרי לבנון השנייה, לעומת 71% מבוגרי צוק איתן ו-12% מבוגרי מלחמת יום כיפור; משנת 2018 חלה ירידה של 50% בפניות בוגרי מלחמת לבנון השנייה, לעומת עלייה עקבית במספר הפונים מקרב בוגרי מלחמת כיפור, מלחמת לבנון הראשונה וצוק איתן.
גל הפניות שהציף את נט"ל (נפגעי טראומה על רקע לאומי) לאחר מקרה ההצתה הטרגי של איציק סעידיאן פסח על בוגרי לבנון השנייה: 3% בלבד מהם פנו, לעומת 14% בוגרי צוק איתן ו-12% בוגרי כיפור.
אחד מבוגרי לבנון השנייה שפנה לקבלת סיוע מנט"ל הוא שחר לבנה מקיבוץ שובל, שהיה חובש קרבי בצנחנים ונלחם בקרב מארון א-ראס. "הייתי חייל צעיר, עוד לא סיימנו אפילו אימון מתקדם. מצאתי את עצמי בתוך מלחמה, מטפל בפצועים, חברים שלי, רובם ישנו איתי באותו חדר כל הטירונות. באחד המקרים היינו בתוך בית שספג 30-20 טילים. אחרי כל טיל הגיע פצוע, והיה גם חבר שנהרג. כשהשתחררתי מהצבא המשכתי את חיי כרגיל – טיול, לימודים – אבל הרגשתי שמשהו השתנה. היו מחשבות טורדניות ודריכות תמידית, חלמתי הרבה על החבר שנפל".
3 צפייה בגלריה
שחר לבנה
שחר לבנה
פנה לנט"ל עשור לאחר המלחמה. שחר לבנה
(צילום: חיים הורנשטיין)
"עשר שנים אחרי המלחמה פניתי לנט"ל", מספר לבנה (34), נשוי ואב לשתיים. "הטיפול עזר להבין הרבה דברים ולשחרר כל מיני הרגלים, מחשבות ותחושות. אני פוגש הרבה אנשים כמוני, שהיו שם ומסתובבים עם רגשות קשים, עם מועקה ומחשבות טורדניות, אבל לא מדברים על זה עם אף אחד. אולי זה נובע מחוסר מודעות או מחוסר תחושת לגיטימציה, אבל יש הרבה לוחמים שזקוקים לאוזן קשבת ולפריקה".
ד"ר חנה חימי, מנהלת היחידה הקלינית בנט"ל: "בוגרי צוק איתן חווים מציאות של מודעות גבוהה לנושא, הצפת השיח ברשתות החברתיות ושינוי התפיסה החברתית לגבי המונח פוסט-טראומה. לעומת זאת, המציאות שאליה גדלו בוגרי מלחמת לבנון השנייה התאפיינה בעובדה שהייתה פחות לגיטימציה לפנות לטיפול ולדבר בגלוי על הנושא, וגם מדובר בדור שלא גדל לתוך תרבות הרשתות החברתיות. חלק מבוגרי לבנון השנייה מספרים על חשש מסטיגמה שתדבק בהם, חלקם חוששים שיפסיקו לקרוא להם למילואים".
בעמותה פונים לכל מי שמרגיש שהוא זקוק לעזרה ליצור קשר בהקדם: "אל תישארו עם זה לבד. גם אחרי 15 שנה ניתן להתמודד עם הטראומה". הטלפון לפניות: 1-800-363-363.